מדוע חוקרים מתקשים לאמוד את היקף תופעת הזעת היתר באוכלוסייה?

הזעת יתר היא תופעה לא נעימה, במסגרתה האדם מזיע גם כאשר אין לכך טריגרים או סיבה הגיונית: כשהוא לא נמצא במהלך פעילות גופנית, למשל, או כשהסביבה בה הוא ממוקם מאופיינת בטמפרטורה נעימה. זוהי בעיה נפוצה מאוד, ממנה סובלים על פי ההערכות כ-1% לפחות מבין אוכלוסיית העולם. בארצות הברית, למשל, משערים ש-15 מיליון איש ויותר סובלים מהזעת יתר.

יש סוגיות שונות בהזעת היתר בהן שאלות עדיין נותרות ללא מענה ראוי, כולל המספר המדויק (או קרוב להיות מדויק) של הסובלים מהבעיה. כפי שתראו מיד, מדובר בתופעה שהמדע והרפואה מתקשים להעריך בצורה מספקת את השכיחות שלה, מה שמשאיר אותנו בעיקר עם הערכות שעלולות להיות לא מדויקות. כל הסיבות לכך במאמר הבא.

להזעת יתר אין גיל

הזעת היתר בהקשר הזה תוקפת ילדים ומבוגרים כאחד (לרוב היא מתחילה לפני גיל 25), עם לפחות אפיזודה אחת של הזעת יתר מדי שבוע. ההשפעה שונה בהתאם לגיל, אבל היא בכל מקרה שלילית.

במקרה של ילדים, הקשרים החברתיים החשובים כל כך בגילים המוקדמים נפגעים, הם מתביישים לבצע פעולות בסיסיות (למשל צביעה, מצב בו הצבעים עלולים להתכסות בזיעה) ומתנגדים ללכת לבית הספר או למסגרת חינוכית אחרת.
מבוגרים סובלים מפגיעה ביחסים האישיים וגם הרומנטיים שלהם, מנזק אפשרי לקריירה ועוד. התוצאה היא שאחוז גבוה יחסית מבין הסובלים מהזעת יתר חווים גם דיכאונות, חרדות, הפרעת קשב ותופעות נוספות.

עד כמה אנשים מעוניינים להודות ולהתמודד עם הבעיה?

באופן כמעט מסורתי, המודעות להזעת היתר נחשבת לנמוכה באופן יחסי. למרות שמוצעים כיום טיפולים שונים לבעיה, חלקם יעילים במיוחד, רבים אינם מתחילים אפילו לטפל בה. כמחצית מבין הסובלים מהבעיה דוחים את הטיפול בבעיה לתקופה של עשר שנים לפחות. בזמן הזה היא פוגעת באיכות החיים שלהם, ביחסים החברתיים שלהם ואף עלולה להחמיר. ראו: מחקר שבדק השפעות חברתיות של הזעת יתר.

אחת הסיבות להימנעות מטיפול היא שאנשים אינם מזהים את הזעת היתר כבעיה הדורשת טיפול, יש שיגידו שהם פשוט מדחיקים אותה. תחושה נפוצה הנובעת מהזעת יתר היא מבוכה, או אפילו בושה, המביאה לכך שהאנשים נמנעים מלשתף בקשיים שלהם ובתסמינים שהם חווים את הסביבה הקרובה, ועל אחת כמה וכמה גורם "זר" כמו רופא.

כאשר האנשים אינם פונים לאבחון רפואי, גם כאשר הם חושדים שזו עלולה להיות הבעיה שהם סובלים ממנה, נוצר קושי להעריך בצורה מדויקת יותר מהו בדיוק אחוז האנשים באוכלוסייה שחווה הזעת יתר בדרגת חומרה כזו או אחרת.

קיים גם קושי באבחון הזעת יתר

גם כאשר האדם פונה לאבחון רפואי בעקבות הזעת היתר שהוא חווה, קיימת סבירות לא קטנות לאבחון שגוי של הבעיה או של ממדיה. בדיקות דם ושתן יכולות לספק תשובה לשאלת הגורמים המביאים להזעת היתר, אולם פעמים רבות זה לא מספיק. יש צורך בתשאול מקיף של הרופא, בעיקר בכל הנוגע לתסמינים ובאופן בו הם מופיעים אצל אדם מסוים.

בעוד שיש בעיות רפואיות רבות שאפשר לדעת מהם הגורמים האפשריים להן, במקרה של הזעת יתר נפוץ מצב של הזעת יתר ראשונית – הזעת יתר שהגורמים לה אינם מאותרים. רופא מיומן אמור לאבחן את הבעיה בצורה מספקת גם בנסיבות האלה, אולם הנתונים מראים שאבחון מאוחר או שגוי נפוץ בשדה המשחק הזה.

לקריאה נוספת:

Research suggests hyperhidrosis is widespread, but patients are not seeking treatment
Management of hyperhidrosis
Excessive Sweating prespiration (hyperhidrosis)