אלומיניום כלוריד הוא המרכיב הנפוץ והיעיל ביותר שנעשה בו שימוש בדאודורנטים קוסמטיים. מספר מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות הראו כי מלחי אלומיניום גורמים למעשה לחסימה של צינוריות בבלוטת הזיעה, מנגנון יעיל לדיכוי הזיעה.
יוני המתכת נקשרים למוקופוליסכארידים ובהמשך פוגעים בתאי האפיתל הממוקמים לאורך צינוריות הזיעה ומונעים את פליטת הזיעה.
נוזל הזיעה עדיין מיוצר אולם אינו מתנדף על גבי העור. לאחר זמן מה, תפקוד בלוטות הזיעה חוזר לפעילות סדירה תוך התחדשות שכבת האפידרמיס.
הזעת יתר מקומית
הזעת יתר מתרחשת ברוב המקרים בכפות הידיים, כפות הרגליים, בית השחי, אזור הפנים או הקרקפת, כאשר שני חלקי הגוף בדרך כלל מושפעים בצורה סימטרית. הגורם המדויק להיווצרות הזעה יתרה אינו ידוע אולם נקשר פעמים רבות למצבים רפואיים אחרים.
בלוטות הזיעה באזורים אלה פעילות יתר על המידה. אצל אנשים מסוימים, יתכן כי לגורם הגנטי תהיה השפעה על הזעת יתר. כמו כן, שינויים הורמונאליים בגוף האדם מעוררים הזעה יתר. חומרת המצב משתנה מאדם לאדם ומושפעת לעיתים אף על ידי גורמים חיצוניים כמו חרדה ומתח, התרגשות, צריכת מזונות חריפים והופעת חום.
התסמינים הקלאסיים של הזעת יתר מקומית בדרך כלל אינם מצריכים התערבות רפואית או טיפול למעט במקרים בהם התופעה משפיעה על חייו של הפרט וגורמת לאי נוחות כללית.
אלומיניום כלוריד – מרכיב חזק
אלומיניום כלוריד הינו חומר חזק ויעיל המשמש לטיפול בזיעה. מרכיב זה פועל לחסימת פתחי צינוריות הזיעה ויעיל במיוחד לשימוש בבתי השחי. עם זאת, עשוי לשמש איזורים נוספים כמו כפות הידיים והרגליים. רופאים רבים אינם ממליצים על השימוש באזור הפנים מחשש לגירוי העיניים והתפתחות של סיבוכים. חשוב להשתמש בדאודורנטים המכילים אלומיניום כלוריד באופן נכון. לשם כך ניתן לעיין בהוראות על גבי המוצר טרם השימוש בו.
יצרניות דאודורנטים ממליצות להשתמש בתכשיר לאחר ניקוי וייבוש העור, שכן עור רטוב או לח מגביר את הסיכוי לגירוי מקומי. השימוש במוצרים המכילים אלומיניום כלוריד מומלץ לפני השינה, כאשר בלוטות הזיעה אינן פעילות די. כמו כן, חשוב להמנע מגילוח האזור כ-24 שעות טרם השימוש בדאודורנט.
דאודורנטים מוצקים
מוצרים רבים לטיפול בזיעה פועלים בשני כיוונים – הקלה בזיעה וטיפול בריח חריף. בבתי השחי קיימים שני סוגים של בלוטות זיעה אקריניות ואפוקריניות. השימוש בדאודורנטים מחפה על הריח החריף בבית השחי ואף פועל להאטת ייצור נוזל הזיעה.
דאודורנטים מוצקים מכילים מספר מרכיבים, הכוללים שעווה, מרכך נוזלי וחומר פעיל. החומר הפעיל חוסם את פעולת הזיעה. המרכיבים העיקריים הם אלומיניום
כלוריד, אלומיניום הידרוקסיברומיד, כלורוהידראט וזירקוניום. יוני האלומיניום נלקחים על ידי התאים המרפדים את הצינורות האקריניות השוכנים באפידרמיס, השכבה העליונה של העור.
כשיוני האלומיניום נמשכים לתוך התאים, המים חודרים עימם. כמות גדולה של מים גורמת להתנפחות התאים וחוסמת את הצינורות עד לעיכוב זרימת נוזל הזיעה. כל תא יכול לצייר כמות מסוימת של מים, ולכן בסופו של דבר, ריכוזי המים מחוץ ובתוך התאים מגיעים לאיזון. כאשר תופעה זו מתרחשת, המים בתוך התא זורמים אל מחוץ לתא באמצעות תהליך המכונה בשם אוסמוזה, ונפיחות התא פוחתת.
בקרב אנשים המאובחנים עם הזעת יתר, אלומיניום כלוריד בריכוזים גבוהים יכול להאריך את הנפיחות הנוצרת ועשוי בסופו של דבר לכווץ את בלוטת הזיעה, ובהמשך להקטין את כמות הזיעה המיוצרת. ארגון המזון והתרופות האמריקאי אינו ממליץ על שימוש בדאודורנטים המכילים חומר פעיל מעל 15-25 אחוזים. בנוסף לפי ה-FDA הדאודורנטים חייבים להפחית את כמות הזיעה הממוצעת בעשרים אחוזים.
אולי יעניין אותך גם:
