חולים רבים הנוטלים תרופות למצבים בריאותיים שונים, מדווחים על הזעת יתר כתופעת לוואי. כך, למשל, אגודת הזעת היתר הבינלאומית מדווחת כי כ-19% מהחולים שנטלו תרופות נוגדות דיכאון מסוג SSRI ו-SNRI, דיווחו כי התרופות גורמות להם להזעות מוגברות.
גם תגובות בין תרופתיות עלולות לגרום להזעת יתר בקרב חלק מהחולים, ולכן מומלץ תמיד להתייעץ עם הרופא, גם לפני נטילת תרופות ללא מרשם.
אבוקסאק
זוהי תרופה כולינרגית המשמשת לטיפול בתסמונת סיוגרן, מחלה דלקתית כרונית המתרחשת בקרב אנשים הסובלים מהפרעות אוטואימוניות כגון דלקת פרקים שגרונית. תסמונת זו גורמת ליובש בגוף, המשפיע במיוחד על הפה והעיניים. התרופה מגבירה הפרשות כגון רוק ודמעות להקלת היובש, אך היא מגבירה אף את ייצור הזעה, והזעת יתר היא תופעת לוואי שכיחה של תרופה זו. לכן השימוש בה חייב להיות זהיר, על מנת למנוע התייבשות עקב זעה מוגברת.
משככי כאבים – הזעת יתר היא אחת מתופעות לוואי רבות של תרופות לשיכוך כאבים. החולה עלול לחוות זעה מוגברת במהלך השימוש בתרופות אלו, או לחוות הזעת יתר בתקופת הגמילה מהתרופה. התרופות הנפוצות הן תרופות המבוססות על פנטניל, וויקודין ומתדון.
סמי לב וכלי דם – תרופות לב וכלי דם מסוימות ידועות כגורמות להזעת יתר בקרב מספר קטן של חולים. תרופות אלו כוללות נורבאק, זסטריל, קארדורה, דיגיטק, בומקס, ומספר תרופות המבוססות על וראפאמיל.
תרופות נוגדות דיכאון – הזעת יתר היא תופעת לוואי של תרופות נוגדות דיכאון רבות, ממותג SSRI, הכוללות רסיטל, פקסיל, פרוזאק, זולופט. תרופות SNRIs
הגורמות להזעת יתר הן אפקסור ונורפראמין, שהן תרופות נוירופסיכיאטריות הידועות כגורמות להזעת יתר בקרב חלק ניכר מהחולים.
תרופות הורמונאליות – בעוד שהזעת יתר עשויה להיות תופעת לוואי של חוסר איזון הורמונאלי, תרופות מסוימות שניתנו לחולים, לאיזון הורמונים, עשויות אף להגביר את הזעה. התרופות כוללות תרופות על בסיס אפינפרין, תרופות לבלוטת התריס, גלולות למניעת הריון ותרופות טסטוסטרון.
סינטרואיד – תרופה זו מהווה תחליף הורמונאלי לבלוטת התריס, ומשמשת כשבלוטת התריס אינה מייצרת מספיק הורמון תירוקסין, ההכרחי לשליטה בתפקודים החיוניים של חילוף החומרים, כולל ויסות טמפרטורות הגוף באמצעות רעד והזעה. תופעת לוואי של תרופה זו היא הזעת יתר, המתבטאת בגלי חום ותופעות אחרות, עליהן יש לדווח לרופא.
תוספי אבץ – משמשים לטיפול במחסור באבץ, חומר מזין הנחוץ לחילוף חומרים, ריפוי פצעים, הידרציה של העור ושיפור חוש הריח והטעם. אבץ משמש אף כטיפול בהתקררות, והפחתת משך וחומרת התסמינים. זעה מוגזמת היא תסמין נפוץ של מנת יתר של אבץ, במצב המצריך טיפול רפואי.
אלכוהול וסמים – שימוש מוגבר בסמים ובאלכוהול מוביל, בין יתר הסיכונים, גם לתופעת הזעת יתר, שהיא ניסיון הגוף להיפטר מהרעלים. בנוסף, הזעה מוגברת היא גם תסמין אופייני לתקופת הגמילה מסמים או מרעלים שונים.
