הזעת יתר, הנקראת גם היפרהידרוזיס היא מצב לא נעים בו מופיעה הזעה מוגזמת, ללא סיבה מוצדקת. אנשים הסובלים מהבעיה, סובלים מהזעה מוגברת בכל שעות היום, ללא קשר לפעילות גופנית או לטמפרטורה בחוץ. הזעת יתר מתבטאת בדרך כלל בכפות הידיים והרגליים ובבתי השחי, ומלבד הפגיעה בפעילות היום יומית יכולה גם להביא לאי נעימות במפגשים חברתיים.

במקרים בהם הזעת היתר נגרמת ללא סיבה ידועה, חשוב להגיע להיבדק אצל הרופא מכיוון שבמקרים רבים היא יכולה להיות ביטוי של הפרעה מערכתית אחרת. חשוב לזכור שהזעת יתר היא מצב הפיך, וניתן לטפל בה על ידי טיפול בבעיה המקורית, שימוש בתכשירים מסוגים שונים ובמקרים קשים יותר על ידי טיפול כירורגי בבלוטות הזיעה או בעצבים.

כל אחד סובל לעתים מהזעה, כתוצאה מחום או לאחר פעילות גופנית, אך במקרים של הזעת יתר, אנשים שסובלים מכך מזיעים יותר מהרגיל ובאופן מוגזם. הסימנים העיקריים הם:

הזעה בכפות הידיים, כפות הרגליים והפנים – הזעה במקומות שאינם "שגרתיים". בדרך כלל שכיחה הזעה בכפות הידיים, העשויה להגביל במידה ומדובר באנשים העובדים בעבודה משרדית. במקרים אלה, ההזעה גורמת להכתמת דפים, מפריעה לאחיזת עטים ומשאירה סימנים על מקלדת המחשב.

הופעת כתמי זיעה על הבגדים – אחת התופעות המביכות במקרה של הזעת יתר היא כתמי זיעה בולטים על הבגדים. בדרך כלל הכתמים מופיעים בבית השחי, אך קיימים אנשים הסובלים מהכתמים בכל מקום אחר בגוף.

הופעת סימנים לפחות פעם בשבוע – ניתן להתייחס ברצינות לתלונות על הזעת יתר במקרים בהם הסימנים השונים מופיעים לפחות פעם בשבוע, וללא סיבה מוצדקת. במקרים כאלה מומלץ להגיע אל הרופא לבדיקה ולחיפוש אחר פתרונות.

ההזעה היא אחד המנגנונים הפיזיולוגיים החשובים בגוף, ותפקידה הוא לקרר את טמפרטורת הגוף ולשמור על חום גוף תקין. מערכת העצבים שולטת במנגנון ההזעה, ומאותתת לבלוטות הזיעה לפעול כאשר חום הגוף עולה. אצל אנשים הסובלים מהזעת יתר, מנגנון ההזעה פועל באופן מוגבר כתוצאה מעצבוב מוגזם של בלוטות הזיעה.

במקרים אלו, העצבים שולחים לבלוטות הזיעה פקודות להפריש זיעה באופן שאינו נורמלי, הגורם בסופו של דבר להזעה שאינה מבוקרת. הגורמים השונים להזעת יתר הם:

גורמים גנטיים – הזעת יתר היא תופעה משפחתית, ובמידה ואחד מבני המשפחה סובל מהזעת יתר שאר בני המשפחה נמצאים בסיכון לכך גם כן.

גלי חום – אצל נשים, גיל המעבר מאופיין בהופעת גלי חום המובילים להזעת יתר.

היפרתירואידיזם – פעילות יתר של בלוטת התריס גורמת למספר סימפטומים וביניהם תחושת חום והזעת יתר.

התקף לב – מתאפיין בדרך כלל על ידי מספר סימנים הכוללים זיעה קרה.

תרופות – קיימות תרופות הגורמות כתופעת לוואי להזעת יתר. התרופות העיקריות הגורמות לכך הן תרופות נגד דיכאון, טמוקסיפן (תרופה לסרטן השד) ותרופות נוספות.

סטרס – מצבי סטרס וחרדה מתבטאים בדרך כלל כהזעת יתר, המבטאת את הפעילות העצבית.

זיהומים – מחלות זיהומיות שונות עלולות לגרום לתופעות של הזעת יתר. בדרך כלל ההזעה נגרמת על ידי העליה בחום הגוף הנגרמת כתוצאה ממאמצי הגוף להילחם בזיהום.

ממאירות המטולוגית – מחלות המטולוגיות כמו לימפומה או לוקמיה יכולות לגרום להזעת יתר, המתבטאת בעיקר כהזעה לילית.

סמים ואלכוהול – שימוש בסמים כמו קוקאין ושתייה מוגברת של אלכוהול עשויים להוביל להופעת הזעת יתר. כמו כן, גמילה מאלכוהול או סמים יכולה להוביל להזעת יתר כחלק מתסמיני הגמילה.