מזיעים יותר מדי? השתמשו בדאודורנט

זיעה היא נוזל מלוח המופרש מבלוטות מיוחדות המצויות בעור. הגוף שלנו מפריש זיעה בכל רגע, אולם ברגעים מסויימים מייצר כמות גדולה יותר באמצעות אידוי המים.

זיעה נוספת מיוצרת על מנת לקרר את הגוף לאחר שאנו נחשפים לחום, מאמץ גופני, מתח ועצבנות. במקרים קיצוניים אף עשויה להתריע מפני בעיה פיזיולוגית בגוף.

כשבלוטת הזיעה מגורה, התאים מפרישים נוזלים מהחלק המפותל של הבלוטה, דרך הצינורית והחוצה אל שטח פני העור של הגוף.

רחיצת אזור בית השחי עם סבון בעל מאפיין בסיסי (PH  בסיסי) גורמת לנטרול הסביבה החומצית באזור ולשיבוש מחסום העור, דבר המאפשר את התפתחותם של חיידקים מסויימים באזור בית השחי. קיימים שני סוגים של מוצרים בעלי פונקציות שונות. דאודורנטים ודאודורנטים אנטיפרספירנטים.

דאודורנט הוא חומר קוסמטי המשמש לניטרול ריח הגוף ודאודורנט אנטיפסרספירנטי  בכל השפעה ישירה על בלוטות הזיעה ובכך מקטין את פעילות הבלוטה. הדאודורנט מכיל מרכיבים חומצתיים או מלוחים שתפקידם למנוע את התפתחות החיידקים באזור בית השחי. בנוסף, מכיל חלקיקי בושם לטיפול בריח שמתהווה כתוצאה מצמיחת החיידקים.

השפעת מרכיבי הדאודורנט על הזעת יתר

דאודורנטים מוצקים עשויים ממספר מרכיבים. שעווה, נוזל שומני ומרכיבים פעילים. מרכיב פעיל זה מאפשר את פעולת חסימת הזיעה. אלומיניום הוא מרכיב פעיל נוסף המצוי בדאודורנטים רבים. אלומיניום כלוריד, אלומיניום זירקוניון, אלומיניום קלורוהיידריט, אלומיניום היידרוקסיהיידרייט.

יוני האלומיניום נלקחים לתאים המרפדים את צינוריות בלוטת הזיעה. כאשר יוני האלומיניום נמשכים לתוך התאים, מולקולות מים עוברות יחד איתם. ככל שכמות גדולה יותר של מים זורמת, התאים מתנפחים, נוצר לחץ החוסם את הצינורות כך שהזיעה לא תוכל לצאת אל פני העור. לאחר זמן מה, המים בתוך התא יוצאים בחזרה אל מחוץ לתא ונפיחות התאים פוחתת.

למי שסובל מהזעת יתר, אלומיניום כלוריד בריכוזים גבוהים יכול להאריך את הנפיחות ועשוי לכווץ את בלוטות הזיעה, עד כדי הקטנת כמות הזיעה הנוצרת.

האם דאודורנטים מונעי זיעה מהווים סכנה בריאותית?

בעבר הועלתה סברה שעל פיה קיים קשר בין האלומיניום בדאודורנטים לבין הסיכון להתפתחות סרטן השד. אין הוכחה מדעיות ורפואיות לטענה זאת על ידי האגודה והמכון הלאומי לסרטן. מקור הקישור נובע מהעובדה כי נשים מתבקשות להימנע משימוש בדאודורנטים לפני בדיקות ממוגרפיה.

שאריות המוצרים עלולות להופיע בצילום הרנטגן לשבש ולהטעות את תוצאות הבדיקה. הסיכון המאומת היחיד שעלול להיווצר הוא גירוי העור בעת שימוש בדאודורנטים מונעי זיעה. מרבית הדאודורנטים בעלי נוסחאות בעלות PH מאוזן, כלומר אינן חומצתיות לתגובות בעור. ובכל זאת, מי שמפתח פריחה או חווה גירוי לאחר השימוש במוצר, צריך להפסיק לאת השימוש בו. לא מומלץ להשתמש בדאודורנטים על עור פגום ופצוע.

דאודורנט ממרכיבים טבעיים

לאלה החוששים משימוש בדאודורנטים מסחריים יש את האופציה להכנת דאודורנטים אלטרנטיביים, טבעיים. ניתן לשלב מרכיבים רבים אולם המוכרים מבינהם הם ערבוב של עמילן תירס, סודה לשתייה ושמנים כגון שמן זית.

מרכיב נוסף החיוני למניעת הריח שמקורו בזיעה הוא גבישי מלח טבעי. מרכיב זה אינו מותיר שאריות על העור, ועשוי להיות יעיל עבור אנשים הסובלים מאלרגיות ובעלי עור רגיש.

אולי יעניין אותך גם:

בחיל ורעדה: על הקשר בין פחד לבין זיעה