הזעת יתר נובעת מפעולות הכרוכות במאמץ או התחממות יתר המשפיעה על תכולת המינרלים בגוף ורמות אלקטרוליטים אחרות.
במצב של זעה מוגברת, נוצר סיכון מוגבר למחסור חמור במינרלים, המוביל לתסמינים שאינם נעימים וחלקם מסוכנים. לכן הבנת הגורם להזעת היתר, כמו גם תסמיני המחסור במינרלים, חיוניים לטיפול ומניעה.
הגוף מייצר זעה כדי לנטרל את הטמפרטורה הגוברת של הגוף. כשהזעה מתאדה מהעור, היא מתקררת, וגורמת להתחממות יתר של הגוף. עם התקררות הזעה, מופחת הייצור שלה ובסופו של דבר נפסק.
יחד עם זאת, במצב של הזעת יתר, אדם חווה התקפי הזעה מוגברים העשויים להיות בלתי צפויים, ולהיגרם כתוצאה מפעילות בלוטת התריס, מחלות ריאה, מחלת פרקינסון, מחלות לב, הפרעות חרדה ושימוש בסמים. גם הפרעות סרטן ובקרת גלוקוז קשורות להזעת יתר.
ללא טיפול הזעת יתר עלולה להוביל למחסור מינרלים
בדרך כלל, רמות המינרלים בגוף תקינות, אך הזעת יתר עלולה לגרום להפחתה משמעותית שלהן, כך שמתחילים להתפתח תסמינים כגון חוסר תחושה ועייפות. תסמיני שרירים של מחסור במינרלים כוללים עוויתות, התכווצויות וחולשה. גם בחילות, הקאות וחוסר תיאבון הם תסמיני מערכת העיכול. הזעת יתר שאינה מטופלת עלולה להוביל למצבים חמורים כגון שבץ, התקף לב והפרעות בקצב הלב.
במצב של חשד בחוסר איזון ברמות המינרלים, יש לבצע בדיקות דם על מנת למדוד את רמות המינרלים, כמו גם בדיקה מטבולית מלאה, אשר מספקת לרופא מידע נוסף לגבי המצב הכללי. הרופא עשוי לבקש אף דגימת שתן על מנת לבדוק את כמות המגנזיום המופרשת על ידי הגוף. הבדיקות עשויות להתריע על תסמינים לבביים אפשריים של הזעת יתר.
הטיפול הנכון מונע סיבוכים
בשל הסיבוכים האפשריים של הזעת יתר חמורה, הכוללים דום לב ומוות, הטיפול במחסור חמור במינרלים חיוני למניעת הסיכונים. בהתאם לסוג הזעת היתר, תוספת מגנזיום לבליעה היא הטיפול החיוני הנחוץ בלבד. אך אם המצב מורכב, הרופא ימליץ על נטילת תכשיר מגנזיום לווריד כשיטת טיפול בטוחה ומהירה.
יתכן אף טיפול בהחלפת נוזל תוך ורידי. לפני הטיפול הראשוני, יש ליידע את הרופא לגבי הגורם הבסיסי של הזעת היתר, על מנת למנוע הישנויות התקפים עתידיים.
חשיבות המינרלים בגוף
מחסור במינרלים הוא מצב נדיר יחסית, אך התזונה המערבית, שאינה מקפידה על אכילת פירות טריים, ירקות, קטניות ודגנים, מובילה לתזונה לקויה. במצב של הזעת יתר, יש להגביר את צריכת המזונות הכוללים ירקות בעלי עלים ירוקים כגון תרד, כרוב, חסה וברוקולי, לאכול יותר פירות טריים או לקחת תוסף סידן ומגנזיום. שני מינרלים אלו משפרים את קליטת המינרלים בגוף.
אשלגן
זהו אחד המינרלים הנפוצים הזמינים ביותר במזונות רבים, ואכילתו מונעת התפתחות מחסור במינרלים. דיאטות חמורות או מונוטוניות לצרכי ירידה מהירה במשקל, או הימנעות מוחלטת מכל הפירות, הירקות והדגנים, עלולה לגרום למחסור באשלגן. השיטה הקלה ביותר להבטחת שפע אשלגן היא אכילת ארבע מנות של פירות ביום ושפע ירקות.
במצב של מחסור באשלגן, מומלץ לרכוש מגוון נרחב של ירקות טריים ולבשלם קלות במים להכנת מרק טעים נטול שומן המכיל שפע אשלגן. ניתן לסחוט פירות וירקות ולשתות משקאות המגבירים את צריכת האשלגן. תוספי אשלגן מומלצים לצריכה רק במצב בו רמות האשלגן נבדקו על ידי רופא ונמצאו נמוכות.
נתרן
רוב האנשים האוכלים תזונה מערבית, המבוססת על מזונות מעובדים, אינם מפתחים מחסור בנתרן. אך הזעת יתר וחוסר איזון מסוים בתפקוד הכליות עשוי להוביל לדלדול נתרן, המוביל למחסור במינרלים. כשאדם עוסק בפעילות גופנית מוגברת במזג אוויר חם, עליו להקפיד על צריכת נתרן בתזונה. רוב משקאות הספורט מכילים נתרן המסייע להגברת הלחות בגוף, כך שיש לשתות במהלך האימון ולאחריו.
אנשים הסובלים ממחלות וכאבים אינם אוכלים מלח או משתמשים בתחליפי מלח העשירים באשלגן, והם עלולים לחוות מחסור נתרן. במצבים אלו, יש להוסיף מעט מלח שולחן לתזונה במשך שבוע או שבועיים על מנת למנוע מצב של מחסור במינרלים.
