הזעת יתר היא מונח רפואי למצב כרוני של הזעה מוגברת. בדרך כלל משפיע המצב על כפות הידיים, כפות הרגליים ובתי השחי. הזעת יתר עלולה להשפיע באופן משמעותי על איכות החיים וגורמת למבוכה או חרדה ניכרות.
טיפול נטורופתי להזעת יתר מסייע למצב זה, אך תחילה יש להתייעץ עם הרופא על מנת לבדוק אם לא קיימת אינטראקציה עם תרופות אחרות.
קיימים גורמים אפשריים רבים להזעת יתר. אלו עשויים לכלול צריכת תרופות מסוימות, גלי חום הקשורים לגיל המעבר, רמות נמוכות של גלוקוז בדם, פעילות יתר של בלוטת התריס, לוקמיה, לימפומה, התקף לב וסוגים מסוימים של מחלות זיהומיות.
חלק מהתסימנים הברורים ביותר של הזעת יתר כוללים הזעה תכופה הנספגת דרך הבגדים ואגלי זעה מוגזמים באופן חריג על הפנים, בתי השחי או הרגליים. זיהומים פטרייתיים בציפורניים, זיהומים חיידקיים וחרדה חברתית הם סיבוכים אפשריים הקשורים בתופעה.
גישת הטיפול הנטורופתי
טיפול נטורופתי להזעת יתר דוגל בשיטת טיפול טבעי המשמשת לעיתים קרובות לסייע בהפחתת או מניעת הזעת יתר. קוהוש שחור ותלתן אדום מועילים לטיפול בהזעת יתר הקשורה לתסמיני גיל המעבר, הכוללים גלי חום והזעה ספונטנית. צמחי מרפא אחרים מועילים למצב זה, במיוחד להזעת לילה, כוללים מרווה, Schisandra, ו- white peony.
קיימים צמחי מרפא רבים וייעוץ תזונתי איכותי לאנשים הסובלים מהזעת יתר, אך על מנת לקבל את תוצאות הטיפול הטובות ביותר, מומלץ להתייעץ עם נטורופת. מטפל זה בודק את היסטוריית המקרה המלאה ובאמצעות בדיקות אבחון שונות כגון אבחון לשון, הוא לוקח בחשבון את מצבו הכללי של האדם והספקטרום של תסמיניו, על מנת לזהות את הגורמים ולטפל בהם.
כמובן שנטורופת מכיר באפשרו הנטייה הגנטית לפתח הזעת יתר, אך הוא מאמין כי תזונה מסוימת, רגשות ואורח חיים עלול לגרום לתופעה זו. לכן הוא מאתר תמיד את הגורם הפנימי, הרגשי או הפיסי, המוביל להתפתחות התסמינים.
Schisandra
זוהי תרופה צמחית פופולארית להזעת יתר. מומחים בצמחי מרפא ורופאים נטורופתים קובעים כי תרופה זו מכילה חומר אנטיבקטריאלי, נוגד כיבים, נוגד חמצון ובעל פעולה אדפטוגנית. תרופה זו מעודת את עצירת הייצור הספונטני של נוזלי הגוף, כולל הזעות לילה. היא נחשבת לתרופה מרגיעה המפחיתה את ההשפעות המעוררות של הקפאין.
Schisandra היא שיח יליד מזרח אסיה, שגרגריו משמשים בתכשירים צמחיים. צמח זה מסייע אף לטיפול ביובש וצמא הנגרם כתוצאה מחום.
תה מרווה – מסייע בהפחתת זעה מוגברת.
אבץ – תרופה זו מסייעת לטיפול בהזעת יתר, אך יש לצרוך אותה לתקופת זמן מוגבלת, אחרת היא עשויה להקטין את יכולת הגוף לספוג נחושת.
המינרלים סיליקה וסידן – מעילים לייצוב הדם והפחתת עצבי ההזעה.
עשב חיטה – מנה יומית של תוסף זה מסייעת לניקוי הדם, הכבד והכליות.
נוזל כלורופיל – תוספת מעט נוזל זה לבקבוק המשקה, משפיע באופן של קירור הדם.
הצמח האיורוודי זיזיפוס – מועיל כאשר הבעיה מחריפה כתוצאה ממתח, שכן יש לו את יכולת הפעולה של הפחתת זעה וויסות טמפרטורת הגוף.
להזעת יתר בגיל המעבר – מומלץ לצרוך מזונות עשירים בפיטואסטרוגן, כגון חומוס, על מנת לסייע באיזון השינויים ההורמונאלים. בלוטת יותרת הכליה והכבד זקוקות לתמיכה לעיתים קרובות במהלך גיל המעבר, ולכן מזונות מסוימים וצמחי מרפא שונים ניתנים למטרה זו. לדוגמה, ג'ינסנג סיבירי המסייע להזנת בלוטת יותר הכליה, וצמחי מרפא ירוקים מרים כגו עולש, המסייעים לתפקוד אופטימלי של הכבד.
להזעת יתר הקשורה לבעיות סוכר בדם בקרב אנשים שאינם סוכרתיים – הטיפול העיקרי יהיה שינויים תזונתיים נוחים יותר המסייעים לשליטה טובה של הסוכר בדם. התזונה כוללת אורז מלא, ירקות, חלבון רזה וארוחות קטנות לעיתים קרובות. על מנת לסייע לוויסות רמות הסוכר בדם, נטורופת משלים את הטיפול גם עם ספירולינה וכרום.
טיפול מניעה – ישנם מאכלים שגורמים להזעה, לכן יש להגביל צריכת מזונות עשירים ביוד כגון ברוקולי, אספרגוס, בשר בקר והודו, המגבירים הזעת יתר. צמחי מרפא מהם יש להימנע היות והם מעודדים הזעה כוללים סמבוק, פרחי טיליה, זעתר ומנטה.
