באופן טבעי באמצעות הזיעה אנחנו מסוגלים לווסת את חום הגוף שלנו תוך כדי הפרשת נוזלים. עם זאת, במקרים מסוימים המנגנון הטבעי של ההזעה משתבש ואנחנו עלולים לסבול מהזעת יתר.
בכל מקרה שבו המטופל סובל מהזעת יתר ישנה חשיבות עליונה לאתר את המקור לתופעה ולא אחת מתגלה כי המקור להזעה המוגברת הוא בתרופה מסוימת שנוטל המטופל. במקרים מסוימים החלפה של התרופה בתרופה אחרת תוביל לנטרול התופעה שעשויה להיות מציקה מאוד ובלתי נעימה.
במאמר שלפניכם נפרט אודות תרופות שגורמות להזעת יתר על מנת שתוכלו להבין האם ישנו סיכוי שמקור התופעה בתרופה שאתם נוטלים.
תרופות ממשפחת ה- SSRI
ראשי התיבות של SSRI הם selective serotonin reuptake inhibitor ובעברית – מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין. מדובר על קבוצה ענפה של תרומות אנטי דיכאוניות הפועלות על ידי עיכוב הספיגה החוזרת של הסרוטונין במרווח הבתר סינפטי.
תרופות שגורמות להזעת יתר – התרופות במשפחה זו שעלולות לגרום להזעת יתר הן בין היתר Citalopram, Duloxetine, Escitalopram, Fluoxetine, Fluvoxamine, Mirtazapine, Paroxetine ,Reboxetine, Sertraline.
מאחר ותרופות רבות במשפחה זו פועלות באותו המנגנון, הרי שניתן בקלות יחסית להחליף תרופה אחת באחרת בהתאם לצורך. עם זאת, על החולה לעשות שימוש מושכל בתרופות ובמידת הצורך להחליף את התרופה אך ורק תחת השגחת הרופא המטפל בו.
תרופות ממשפחת ה- SNRI
התרופות ממשפחת ה- SNRI פועלות לא רק על עיכוב הספיגה החוזרת של הסרוטונין אלא גם על עיכוב הספיגה החוזרת של הנוראפינפרין. מדובר על קבוצה ענפה
של תרופות פסיכותרפיות המיועדות לטיפול בכאבים כרוניים הנובעים מבעיה עצבית, הפרעות חרדה ודיכאון. התרופות במשפחה זו שהשימוש בהן מקושר לתופעת לוואי של הזעת יתר הן בעיקר Milnacipran ו- Vanlafaxine.
Pilocarpine
Pilocarpine היא תרופה שמיועדת לטיפול בגלאוקומה וביובש מוגבר בפה. התרופה משמשת חולים אונקולוגים רבים הסובלים מתופעות לוואי של הטיפול הקרינתי בעיקר בגידולי ראש צוואר אך מסייעת גם לחולי גלאוקומה רבים ולסובלים מתסמונת שגרן שפוגעת בבלוטות הדמעות והרוק. הזעת יתר היא בין תופעות הלוואי השכיחות של התרופה לצד ריור מוגבר, ברדיקרדיה, שלשול, כאבי עיניים ועוד.
אופיאידים
קבוצת גדולה של תרופות המשמשות לשיכוך כאבים חמורים, כאבים כרוניים וקוצר נשימה. התרופות בקבוצה זו שהשימוש בהן מקושר להזעת יתר הן בעיקר Fentanyl, Hydrocodone, Methadone, Morphine ו- Oxycodone.
Bethanechol
Bethanechol היא תרופה שמיועדת להגביר את מידת התנועתיות בשלפוחית השתן. התרופה ניתנת בעיקר לחולים אחרי ניתוח, לאנשים שסובלים מבעיות בשלפוחית השתן כתוצאה משימוש בתרופות נגד דיכאון, כתוצאה מסיבוכי מחלת הסוכרת ועוד. תופעת הלוואי השכיחה ביותר של השימוש בתרופה היא הזעת יתר ואחריה שכיחות גם סחרחורת, בחילה, צמרמורת והגברה ניכרת בתדירות מתן השתן.
Raloxifene
Raloxifene היא תרופה הניתנת דרך הפה שמשפיעה על פעילות האסטרוגן. היא ניתנת בעיקר לנשים בגיל המעבר במטרה למנוע את הירידה בצפיפות העצם כתוצאה מהשינויים ההורמונאליים הטבעיים המתרחשים בגוף האישה במהלך גיל המעבר. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של השימוש בתרופה כוללות התכווצויות בשרירי הרגליים וגלי חום המלווים בהזעת יתר.
Erythropoietin
Erythropoietin הוא הורמון המיוצר בגוף באופן טבעי בכליה. הקולטנים לחומר זה ממוקמים במח העצם וקליטת החומר במח העצם מעודדת יצירה של תאי דם אדומים. כאשר מתפתחת מחלת כליות, עלול להיווצר מצב שבו ההורמון לא ייוצר במידה מספקת ולפיכך ישנו צורך לתת לחולה את ההורמון באופן מלאכותי על מנת למנוע את התפתחות מחלת האנמיה. אחת מתופעות הלוואי המוכרות של השימוש בו היא הזעת יתר.
ראו גם:
