אחד המנגנונים החשובים בגופנו, הוא מנגנון ייצור הזיעה, אשר דואג לווסת את חום הגוף. אולם, ישנם אנשים רבים הסובלים מהזעת יתר, הגורמת להם לתחושת מבוכה ואי נוחות ולפיכך, פוגעת משמעותית באיכות חייהם.
הזעת יתר נובעת כתוצאה ממגוון גורמים, כגון עודף משקל, לחץ ונטילת תרופות מסוימות הגורמות להזעת יתר, כאשר יש להבחין בין הזעת יתר באזורים מסוימים בגוף כמו בתי השחי או הידיים לבין הזעת יתר כללית, בכל הגוף, אשר יכולה לעיתים להיות סימפטום לקיומה של בעיה רפואית המחייבת טיפול.
קיימים כיום טיפולים שונים להזעת יתר, לרבות ניתוח, המבוצע בהרדמה מקומית או מלאה, תלוי בנסיבות, במסגרתו מוסרים העצבים הגורמים להזעת יתר, בהתאם לאזור ממנו סובל המנותח.
למרבה הבעייתיות, כבניתוחים רבים אחרים, ישנם מקרים של רשלנות רפואית באחד או יותר משלבי ההליך, הגורמים לנזקים למנותח, נזקים אשר לא היו מתרחשים לולא ההתנהגות הרשלנית.
ניתוח רשלני לטיפול בהזעת יתר – למה זה קורה?
רשלנות רפואית היא מתן טיפול רפואי הגורם נזק למטופל, במקום להטיב עמו וזאת בשל חריגה מסטנדרט הטיפול המקובל. רשלנות רפואית יכולה להתרחש בכל אחד משלבי הטיפול וכאשר מדברים על ניתוח לטיפול בהזעת יתר, יכול המנתח או הצוות הרפואי, להתרשל בעת ההרשמה לניתוח, קרי בשלב ההסברה על הפרוצדורה, בשלב ההכנה לניתוח, בניתוח עצמו ובטיפול במנותח לאחר תום הניתוח, קרי, במעקב הרפואי.
הנזקים מניתוח רשלני לטיפול בהזעת יתר, הם פיזיים ונפשיים כאחד: הזעה מרובה, לעיתים חמורה יותר מלפני הניתוח, גירויים בעור ולצד התסמינים הגופניים הללו, עוגמת נפש רבה בשל יחס מרוחק ומסויג מצד הסביבה, המוביל לבעיות בביטחון העצמי, הימנעות מיצירת קשרים חברתיים, דיכאון וכדומה.
אי הסכמה מדעת – רשלנות בשלב ההסברה
זהו מצב של הפרת החובה למסור למטופל, את כל המידע הרפואי לגבי הניתוח, בכדי שיוכל לקבל החלטה מושכלת, המבוססת על שקלול כל הנתונים, האם ברצונו לעבור את הניתוח. על המנתח להסביר למנותח מהם סיכויי ההצלחה של הניתוח, מהם הסיבוכים אשר עלולים להתרחש, האם הם זמניים או לצמיתות, האם יש טיפולים חלופיים מלבד הניתוח ועוד.
אי מסירת כל המידע הרפואי הנחוץ למטופל, לשם גיבוש החלטה, משמעותה כי הסכמתו של המנותח לעבור את הניתוח איננה הסכמה מדעת.
לא רק בניתוח: רשלנות רפואית מתרחשת גם בהכנה
מרבית הניתוחים מצריכים הכנה מוקדמת, בין אם מדובר בצום בלבד ובין אם בביצוע בדיקות, הפסקה של נטילת תרופות ועוד. מחדלו של המנתח לתת הנחיות ברורות למנותח, מה עליו לעשות טרם הניתוח, הוא הפרה של חובת הזהירות. מחדל זה יכול לגרום לבעיות בניתוח, לכישלונו ולעיתים, אף להחמיר את מצבו של המנותח.
ישנם מקרים בהם, הניתוח עצמו היה רשלני, משהמנתח ו/או אחד מאנשי הצוות, לא היה מספיק מיומן, כאשר נוצרה בעיה בניתוח והמנתח לא אבחן אותה, או טיפל בה ברשלנות וכיו"ב.
רשלנות בטיפול לאחר הניתוח
השגחה ומעקב של המנתח והצוות הרפואי, לאחר הניתוח, הם חלק חשוב מההליך הטיפול ואי הקפדה עליהם, יכולה לגרום לנזק פיזי חמור למנותח. ניתוח הוא הליך פולשני, הדורש השגחה כזמן מה לאחר תום הניתוח ובדיקה של המנותח, טרם שחרורו לביתו.
כמו כן, יש לעקוב אחר המטופל במשך תקופת הזמן המקובלת, לאחר הניתוח, בכדי לוודא כי המטופל מחלים מן הניתוח כהלכה, כי הוא נשמע להנחיות של המנתח, כיצד לנהוג לאחר הניתוח, כי תוצאות הניתוח נשמרות וכי לא נוצרו בעיות רפואיות כלשהן כתוצאה מן הניתוח.
